Jacob Porat: "An old sight too has a moment of birth" - Tel Aviv, February 2007

יעקב פורת: "גם למראה נושן יש רגע של הולדת" - מוזיאון בית התנ"ך, פברואר  2007

 
 

שרון ברנד

איזון בין אינסטינקט-מצייר, כשרון ואינטלקט

על האמן יעקב פורת


האמן יעקב פורת מתאפיין בחיפושיו אחר צורות הבעה שונות ומגוונות. תערוכותיו לאורך השנים מגלות את הקבוע והמשתנה בעבודותיו, מכל הבחינות האפשריות: הטכניקות, הקומפוזיציות והנושאים. השכלתו הספרותית ניכרת בציוריו, אבל איננה הופכת אותם לאילוסטרציות ליצירות הספרות, אלא לכוח מניע בציור, הגורם להעמקת ההבעה ולמורכבות האמירה הציורית. 

לציוריו יש חיים עצמאיים, והם משתלבים בתוך כלל עבודות הציור שלו מראשיתן עד היום. בציוריו בכלל ובציורי "שיחות עם קפקא" בפרט, מתקיים האיזון הנכון בין "האינסטינקט המצייר" בכוח האינטואיציה והכשרון לבין האינטלקט המודע לעצמו ולפרשנות הספרותית של נושא יצירותיו.

חיפושיו המתמידים של פורת קשורים בילדותו רבת-התהפוכות, התחקותו אחר זהותו היהודית והישראלית, והפנמתו את מאורעות העבר, כמו גם אלה של ההווה, החברה בישראל ומקומו בתוכה. עמידתו בתוך כמה מענפי האומנויות הציור, הספרות, המוסיקה והצילום, מאפשרת לו להרכיב יחד את המיוחד שבכל אחת מהן ולהביאן לידי אחדות של ניגודים.

בתערוכתו 'גם למראה נושן יש רגע של הולדת', אשר הוצגה עד לא מכבר במוזיאון בית התנ"ך בת"א, מנהל פורת רב שיח מגוון עם גיבורי תרבות ויוצרים אחרים (בעיקר סופרים ומשוררים כגון אלתרמן, יהודה עמיחי, פרנץ קפקא, פרננדו פסואה ואחרים) וכן - ואולי בעיקר - עם יצירות פלסטיות שלו עצמו, שנוצרו בדרך כלל שנים רבות לפני כן. היצירות של עצמו, שעימן מנהל פורת שיח בחלק מן העבודות של התערוכה הזאת, שנוצרו בשנת 2003, הן על פי רוב "מראות" מיניאטוריים, שנוצרו שנים קודם לכן, שלא הוצגו מעולם בפומבי, והן זוכות בעבודות הנוכחיות ל"הולדת" חדשה
וכך הן מגשימות את האמור במשפט "גם למראה נושן יש רגע של הולדת" מן השיר "ירח" של אלתרמן, ושנבחר משום כך לשמש שם של התערוכה.

המבנה של מרבית העבודות של התערוכה הזאת הוא מבנה של מעין חלונות חלון בודד או חלונות הרבה, המשתעשעים פעמים בגוון צהוב יפהפה ובגוונים אחרים בתוכם וביניהם מצוי קרנבל של דמויות בצבע וברישום (פעמים רישום מדויק על גבול הריאליסטי ופעמים מרומז וקליל).

הדמויות - חלקן כמו ריאליסטיות וחלקן דמיוניות לחלוטין: אנשים, בעלי חיים, פאונים, מפלצות, שדים, בעלי כנף, מסיכות, צורות גיאומטריות ויצורים קסומים אחרים. פעמים פה ושם בין כל אלה מצויה דמות דומיננטית, שמסיבה אליה את מלוא תשומת הלב, כגון פניה של נערה שחורת שיער ומעורטלת חזה או ראשו של פאון. הצבע בעבודות אלו הוא לעתים כביכול רק מסגרת ורקע ולעתים קרובות הסולן, שממקד את עין הצופה. כי יעקב פורת הוא משורר של צבע.

תערוכתו של פורת 'שיחות עם קפקא', שהוצגה החל ממאי 2001 ועד אפריל 2006 בארץ ובאירופה, מוסיפה נדבך נוסף בבניין המפואר של הציור המקבל את השראתו מן הספרות, ומעמת בין שני תחומי האומנויות. זהו עימות פרשני עקרוני בין עולמה של הספרות לבין עולמו של הציור; עימות בין עולמו של קפקא לבין עולמו של יעקב פורת. אבל בעיקר זהו עימות עם עולמו של הקורא-המתבונן: כיצד הוא מפענח את יצירתו של קפקא על רקע העיר פראג וכיצד הוא קולט את ציורי קפקא של יעקב פורת.

ציוריו של יעקב פורת משוחחים עם קפקא על רקע פראג עירו. זוהי "התכתבות" רב-שכבתית: השכבה האחת היא ציוריו של יעקב פורת; השנייה צילומי אתרים בפראג; השלישית רישומי העט של קפקא עצמו; הרביעית מצבים קפקאיים: סיטואציות מתוך יצירתו של קפקא.

השכבה החמישית היא זו של המתבונן, המביא את עצמו אל הציורים, מסתכל בהם, ומגלה את העולמות החבויים בהם זה בתוך זה, זה על גבי זה, זה מתוך זה. ככל שמרבים להתבונן בציורים, כך מתגלים יותר ויותר פרטים, נחשפות יותר ויותר שכבות, והמורכבות של העולמות המתוארים יחד מתרבה ומעמיקה.

הצופה מביא את עצמו אל הציורים, אבל ככל שהוא בקיא יותר בעולם ציוריו של יעקב פורת, ככל שהיכרותו עם פראג ממשית יותר וככל שהוא בן-בית בעולם יצירתו של קפקא, כך הוא נענה יותר לציורים ומפרשם לעצמו פענוח אחר פענוח, כבעלי משמעות פתוחה, כסמל שאינו מתפרש עד תום. הדמות הקפקאית הגבוהה והדקה, מוצגת בחלל ענק של כנסיה, מרחפת מול ציורי דמויות הויטראז' הצבעוניים שלה, ומצויה בעימות מתמיד מול הסמכות: האב-האל. התפצלות אחרת שלה עומדת בחלל זה בתוך גדר-כלוב, כנאשם בבית משפט.

בעת ובעונה אחת זהו גם עימות בין היהדות והנצרות, בין האדם לכוחות עליונים אטומים, בין האדם לרשויות החוק. עימות זה פתוח למערכות ניגודים ופרשנויות נוספות שהציור מאפשר למתבונן בו.
הציורים של פורת בתערוכתו "שיחות עם קפקא" הם ביטוי אסתטי מפואר לעולם של סיוטים, של חלומות ביעותים המקבלים ממשות, למפגש בין הטירוף והסיוט לבין ההגיוני, השפוי והמובן. הם מגלים את כוחה הבלעדי של האמנות, לאחד את הניגודים והסתירות, לבטא את הטירוף בכלים אסתטיים, ולתאר בעת ובעונה אחת מצבים הפוכים: אימה ויופי; בדידות צבעונית; סיוט מסוגנן; ריחוף ארצי; חיים הצומחים מן המוות.

יעקב פורת חי בארץ מגיל 14, הוא בעל תואר ראשון בספרות עברית ובמקרא ותואר שני ב 'תורת הספרות הכללית' שניהם מאונ' ת"א. הוא למד ציור והדפס אמנותי ב 'מכון אבני' . השכלתו הספרותית ניכרת בציוריו אבל אינן הופכת אותן, כאמור לעיל, לאילוסטרציות ספרותיות, אלא לכוח מניע בציור, הגורם להעמקת ההבעה ולמורכבות האמירה הציורית. השתתף בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם.

 
     

 

   

 

תערוכות   

שרון ברנד

קולקט - אמנות / אספנות

Ginossar

Artispo

MBI-article

חדשות אמנות

 

Main Page Resume Resume-Heb Oils A  Oils B Oils 90 + Mixed Media 99 Mixed Media 2
Drawings Romania Woodcuts Still Life Nudes Self Portraits Suns & Sunsets-Oil Comments 1
Works 2000-2002 works 2003 Works 2004 2All-P Works 2005

Lebanon-Summer 2006

Rainer Maria Rilke Art-Gall1
               
Works 2000-2002 works 2003 Homage to Pessoa Works 2005 Comments 1
  Back to - Resume   Back to - Hebrew-Resume  
         

J. Porat, All rights reserved